דלקת/קרע בגידי הכתף

מפרק הכתף הוא אחד המפרקים הכי תנועתיים בגוף שלנו. תנועתיות זו באה על חשבון יציבות המפרק וחושפת אותו למגוון רחב של פציעות טורדניות. פציעות כתף יכולות לנבוע מטראומה או מסיבה נינוונית.

אנטומיה:

  • מפרק הכתף הוא חלק מקומפלקס רחב יותר של חגורת הכתפיים הכוללת ארבעה מפרקים.
  • מפרק הזרוע והשכמה (Glenohumeral)
  • מפרק שיא הכתף והבריח (Acromioclavicular)
  • מפרק השכמה וכלוב הצלעות (Scapulothoracic)
  • מפרק החזה והבריח (Sternoclavicularis)

על מנת שתתקיים תנועה, למשל הרמה של היד, צריך סנכרון מדויק בין כל המפרקים הנ"ל.
עבודה קשה ומסובכת שנעשית ע"י השרירים והרצועות הסובבים את המפרק.

שרירים:

קיימים שרירים רבים סביב מפרק זה. קיימת קבוצה אחת חשובה של ארבעה שרירים הנקראת "מסובבי הכתף (Rotator cuff)". שרירים אלו הם העיקריים בשליטה העדינה, הייצוב והסנכרון של תנועות המפרק.

רצועות ומבנים פסיביים:

מפרק הכתף בנוי מהחיבור בין הזרוע והשכמה. מבנה זה עטוף ברצועות רבות על מנת לספק יציבות.
עצם הזרוע מסתיימת במבנה דמוי כדור שמתחבר לשכמה שמסתיימת במבנה דמוי קערה (Glenoid). קיים חוסר התאמה בין משטחים אלו, מבנה הכדור (של הזרוע) גדול יותר ממבנה הקערה (של השכמה) כמעט פי שניים. עובדה זו מאתגרת את יציבות המפרק.
הלאברום (Labrum)- זו טבעת סחוס העוטפת את מבנה הקערה של השכמה ובכך מעמיקה אותה, מגדילה את שטח ה"קערה" ועוטפת טוב יותר את ראש הזרוע.
בנוסף לכך, המפרק עטוף ברצועות רבות הנותנות יציבות נוספת למפרק (רצועה- ligament – רצף סיבי קולגן היוצרים מאין חבל שתפקידו לרסן תנועה לכיוון מסויים).  הרצעות העיקריות נקראות: Coracohumeral ,coracoacromial, glenohumeral.
בין הרצעות, השרירים והעצמות קיימות בורסות (Bursae). אלו מבנים דמוי בלונים קטנים עם נוזל שתפקידם למנוע חיכוך בין כל השרירים, הרצועות והעצמות שבמפרק.

דלקת בגידי הכתף / קרע בגידי הכתף

מה זה בעצם?
לרוב הכוונה לדלקת באחד מגידי הrotator cuff. המילה "דלקת" אינה מדויקת, יותר נכון להתייחס לפגיעה זו כאל חוסר סדר של סיבי הגיד. קרע בגיד, יכול להיות חלקי או מלא. לציין כי בקרע מלא עדיין יש המשכיות של הגיד. הגיד הנפוץ ביותר להיפצע הוא גיד ה supraspinatus, שריר זה מתחיל בחלק העליון של השכמה, עובר במעבר צר בין רצועה (coracoacromial) לעצם הזרוע ומתחבר אל ראש הזרוע. מעבר צר זה חושף את הגיד לפציעות.
פציעה זו קרויה "תסמונת התפס – impingement syndrome".

גורמים:

  • תנועה חוזרת. בעיקר כשהתנועה נעשית מעל גובה הראש או כשהטכניקה לקויה. למשל שחיה. כאשר חוזרים על אותה התנועה פעמים רבות גורמים למיקרוטראומה לגיד (טראומות קטנות וחוזרות, בניגוד לטראומה אקוטית של פגיעה אחת חזקה הגורמת לנזק). 
    במנח של יד מעל גובה הראש קיימת הצרות של המרווח בין הרצועה לראש הזרוע, בו עובר גיד ה supraspinatus. בכך הגיד עלול להלחץ ולהיפגע מעט בכל תנועה. הגוף מצליח לרפא את עצמו אך כאשר קיימת חזרה מרובה על אותה הפגיעה, עלול להיווצר כשל בריפוי, דלקת כרונית וכאב באזור.
  • יציבה לקויה. הגורמת להצרות המרווח בו עובר הגיד. אנשים שכפופים באזור בית החזה (קיפוזה טורקלית), הכתפיים מסובבות מעט פנימה ובכך קיימת צביטה של הגיד ביתר קלות.
  • שליטת שרירים לקויה. על מנת לאפשר תנועה נכונה ומסונכרנת של השכמה והזרוע אנו צרכים שיתוף פעולה של שרירים רבים סביב מפרק הכתף. במקרים שיש לנו שרירים מסויימים שהם חלשים ומנגד שרירים מכווצים הפועלים יתר על המידה, המכאניקה של הכתף משתבשת ואין חלוקת עומסים נכונה בין השרירים השונים. לבסוף עלול להיות כשל מסוים וזה השלב בו נתחיל להרגיש את הכאב. 
  • טראומה. מדובר בחבלה אקוטית כגון נפילה על הכתף, בלימת נפילה בעזרת היד בהן נגרם נזק לאחד מגידי השרירים המסובבים.

אבחון:

ניתן לאבחן את הבעיה לפי הסימפטומים שהמטופל מספר וכן על ידי טסטים קליניים שמבוצעים על ידי המטפל.
בנוסף, ניתן להעזר באמצעי דימות. אולטראסאונד הוא היעיל ביותר לאבחון פציעה זו. אך חשוב לציין– ממצא של קרע בגידי השרוול המסובב של הכתף בבדיקת האולטראסאונד נפוצים גם בלי הופעת הכאבים, כחלק מהשינויים ה"נורמאליים" עם הגיל, ויופיעו אצל מעל ל 60% מהאוכלוסיה מעל גיל 60. בדיוק כמו שיער לבן או קמטים. זאת אומרת, ממצא של קרעים או דלקות ב US הוא לא בהכרח פתלוגי והוא לא בהכרח הסיבה לכאב. על מנת להגיע לאבחנה מדויקת יש לצרף את תוצאות בדיקת ה US לאבחון הקליני וסיפור המטופל. 

סימפטומים:

במקרים של דלקת כרונית, הכאב יכול להתחיל בפתאומיות וללא כל סיבה הנראית לעין. שכן המטופל לא שינה את אורח חייו או ביצע פעילות נוספת.
מיקום הכאב בדרך כלל הוא בצד החיצוני או בקדמת הכתף. 
הכאב יתגבר בתנועות של הרמה של היד הצידה ולמעלה, תנועות של לקיחת היד אל מאחורי הגב.

טיפול:

מומלץ להתחיל בטיפול שמרני בפיזיותרפיה.
כחלק מהטיפול הפיזיותרפי מאתרים את הגורם התורם לבעיה כגון סביבת עבודה לא נכונה, טכניקת ספורט לקויה, יציבה לקויה וכדומה.
בנוסף יש לבדוק את כוח השרירים ואורך השרירים סביב הכתף. לרוב נראה שקיים חוסר איזון של השרירים סביב המפרק. חוסר איזון זה תורם להיצרות המרווח המפרקי וחלוקה לא נכונה של העומס בין השרירים השונים. 
הטיפול כולל מתן תרגילים מותאמים, טכניקות מנואליות, עיסוי וחבישות.

 

בואו להתחיל בשינוי, השאירו פרטים או התקשרו 050-3330515